מדריד, בירתה של ספרד, היא עיר הומה, שוקקת חיים כל היום והלילה ומלאה אומנות, אוכל ואנשים שמחים ונחמדים
גילוי נאות, בהשוואה הבלתי נמנעת מול ברצלונה, אני אישית, עדיין אוהבת יותר את ברצלונה...
אבל אמא הזמינה, אז שאגיד לא?
עם אמא, ספטמבר 2019
כמה טיפים לפני שנתחיל
להתמצאות קלה בעיר ובשכונות השונות, דמיינו קו אופקי, שהינו שדרות גראן ויה. בחלק הימני (מזרח) שלו יהיה פארק רטירו ורוב המוזאונים. בחלק השמאלי (מערב) יהיה ארמון המלך והקתדרלה וגני הארמון. מתחתיו (דרום) יהיו השכונות המתפתחות, של המהגרים לוואפיאס (Lavapies) ולה לטינה (La Latina) ומעליו (צפון) יהיו השכנות המגניבות ההיפסטריות (צואקה (Chueca) ומלסניה (Malasana). לכל שכונה קסם משלה, כמובן.
רוב ההסתובבות יכולה להיות ברגל, מאוד נח וקל, אך עם זאת, קחו בחשבון שהולכים הרבה מאוד (מאוד), אז קחו נעליים נוחות, וצמצמו טווחים בנסיעות במטרו הנח ליעדים שהדרך פחות מעניינת או יפה.
יש 3 חברות ישראליות שלהן סיורים שונים בעיר, החל מהכרת העיר ועוד סיור קולינרי, כולם בעברית ועל בסיס טיפים (הסיור חינמי, ובסופו משאירים טיפ על פי שביעות רצון, למדריכים). החברות הינן קולון, הולה שלום וקשת מדריד. מניחה שיש עוד, רק לא נתקלתי בהם.
החברות מוציאות גם סיורים לסגוביה וטולדו. אם יש זמן, זה ממש מומלץ. אנחנו היינו בטולדו, והיא עיר מקסימה ונעימה. שווה את הזמן לגמרי. אנחנו בחרנו לצאת ביום ראשון לטולדו, כדי להמנע מהצפיפות והעומס בעיר. אם אתם לא מתכננים ללכת לשוק של יום ראשון, הייתי ממליצה לנצל את היום לצאת מהעיר.
קחו לכם זמן להתברבר או סתם לשוטט. העיר מלאה בהפתעות וכיף סתם להסתובב ולגלות מקומות ופינות חדשות.
נעזרנו רבות בקבוצה מדריד למטיילים בפייסבוק ובקבוצת הWhatsapp
קצת אדמיניסטרציה
הדרך הפופולרית להגיע מהשדה לעיר היא במונית ב30 יורו (מחיר קבוע). יש מלונות שמציעים הסעות, והן לרוב יעלו גם כך או עם תוספת קטנה, כי האוטו חונה בחניה של השדה.
סים מקומי - כדאי לקנות בתחנת המטרו Callao (שם גם מתחילים הסיורים בעיר). עולה 6 יורו ומספיק בהחלט. יש איש עם דוכן שעומד בתוך התחנה, אך יצא אליכם ויסדר הכל, כולל החלפה של הסים. נוח וזול.
כרטיסים למוזיאונים: כדאי לקנות מראש מה שאפשר. יש כל מיני הנחות/ כרטיסים חינם שכדאי לבדוק לפני- לסטודנטים, ותיקים וכו' ואז לא תמיד אפשר לקנות מראש.
החזרי מס - בגדול אפשר לקבל החזר מס על כל סכום שהוצאתם במדריד- על דברים שקונים- כלומר, לא מסעדות וכו'
בחנות כשמשלמים, צריך להראות דרכון/ צילום דרכון. אנחנו הסתובבנו עם הצילום והראינו איפה שאפשר. איפה שדרשו דרכון פיזי, שמרנו את הקבלות והלכנו ביום האחרון במרוכז לכל המקומות וקיבלנו את מה שצריך.
בשדה התעופה יש מכונות לסריקת הטפסים שקבלתם מהחנות. אם קיבלתם V ירוק במכונה, זה מספיק. לא יוצא שום אישור או משהו אחר מודפס. בטרמינל ביציאה, אחרי שעברתם את הבטחון, והדרכונים, והרכבת, יש 2 דוכנים של החזר המס. החנויות מחולקות בין ספקים שונים. הם מציעים לקבל בשקלים, אבל כדאי להתעקש איפה שאפשר לקבל ביורו- זה הכי משתלם.
הטיול שלנו
יום 1: הכרת העיר
בכל טיול, אני משתדלת להתחיל בסיור להכרת העיר. זה נותן אוריינטציה כללית וכניסה חלקה יותר לעיר ולחוויה. הפעם התחלנו בסיור להכרת העיר עם חברת קולון (עם לורן המקסימה). הסיור עובר בין הכיכרות הראשיים, בשוק סן מיגל, בארמון המלך ובקתדרלה אלמודנה ומלווה בעצות והמלצות על מסעדות, מקומות מיוחדים ועוד.
בהמשך הסתובבנו בשכונת צ'ואקה (Chueca), ברחוב הראשי שלה Calle de fuencarral וברחובות קטנים מסביב, וחזרנו למלון הדירות לשנץ ואגירת כוחות.
לקראת השקיעה, בהמלצת המדריכה לורן, הלכנו להיכל הפרעונים- מקדש דבוד אשר יפה בעצמו, וגם משקיף על השקיעה. מראה נעים ויפה לעת ערב (למרות שהיה מעונן).
הונס גרינס Honest Greens: חיפשנו מסעדה שיש בה אוכל צמחוני/סלטים, ומצאנו! מזמינים מדלפק ואת האוכל מביאים אליכם. מסעדה מגניבה ונעימה עם אוכל ממש טעים ומגוון. מתאים גם לקרבונרים וגם לטבעונים, מלא סלטים ותוספות לבחירה. והמלצרים מדברים אנגלית ומאוד נחמדים. מומלץ מאוד. חזרנו לשם עוד פעמיים!
יום 2: קצת אומנות
התחלנו את הבוקר בקפה פדרל המפורסם, בסניף ליד שוק סן מיגל. היה טעים ונעים.
משם המשכנו (במטרו) למוזאון ריינה סופיה. המוזאון מאוד יפה, וגולת הכותרת היא הגרניקה של פיקאסו. אי אפשר לעבור על כל המוזאון ביום אחד, העומס הוא בלתי אפשרי, אך כן עברנו בתערוכה מיוחדת בקומה העליונה, שהיא יותר אומנות מודרנית
משם חזרנו למלון לקצת שנ"ץ ואחר הצהריים הצטרפנו לסיור גרפיטי עם חברת קולון.
הסיור עובר בשכונות לוואפיאס (Lavapies) ולה לטינה (La Latina) המגניבות והמיוחדות ומספר את סיפורן, סיפורי המהגרים, המחאה למען שיוויון מגדרי והרבה צבעוניות וגראפיטי. היה נחמד. בעיקר כי לא היה יוצא לנו להגיע למקומות האלו ולהבחין בפרטים לבד.
משם נשארנו בטבקלרה (La Tabacalera) - שהינו מרכז אומנות מודרנית במפעל טבק ישן שנזנח. המקום ממש מגניב והתערוכה היתה ממש יפה ומיוחדת. הפתעה מעולה שממש נשארה לנו כזכרון מרגש.
קפה פדרל - Federal Cafe המפורסם. יש שני סניפים, אנחנו היינו בזה שקרוב לשוק סן מיגל. אוכל טעים ואוירה כייפית
לה טאגליאטלה La Tagliatella - מסעדה איטלקית נעימה. חיפשנו שם מנות צמחוניות/טבעוניות לאמא שלי, לא ממש היו, אבל היה טעים בסך הכל
יום 3: טולדו היפה
לטולדו נסענו עם חברת קולון (עם גל המדריכה), הסיור כולל אוטובוס והדרכה ליום שלם- בין 10:00 ל17:00
טולדו עיר יפייפיה ונעימה, שקטה ומלכותית, לאחר השאון של מדריד. העיר מלאה בסמטאות ובתים יפים, וכמובן אי אפשר להתעלם מההיסטוריה היהודית שלה.
הסיור לוקח אותנו בין בתי הכנסת, הקתדרלה הגדולה, השוק ההיסטוריה, והמרציפן המפורסם של העיר.
היינו שמחות לעוד שעה שעתיים הסתובבות חופשית, אבל היה ממש כיף ונעים גם כך.
בחזרה טיילנו קצת בצ'ואקה, דגמנו את דקטלון ואת האוכלים המסורתיים של מדריד
טברנה אל באו Taberna el Bou- פאב/ מסדה שמגיש טורטיות (סוג של פשטידת ביצים עם תפוחי אדמה ) עם מלא מילויים - מומלץ, טעים ומגניב
יום 4: מוזיאון ופארק
את הבוקר התחלנו במוזאון הפראדו, אליו הגענו במטרו, כדי לחסוך הליכה ולא להתעייף, ומצויידות בסנדביצ'ים, כדי לא להתברבר באזור רעבות. המוזאון מלא ביצירות אומנות יפייפיות, אך כדאי להחליט מראש במה מתמקדים. אנחנו התחלנו בהרונימוס בוש והמשכנו לגויה. קצת קשה להתמצא במוזאון בהתחלה, וחשוב לקחת מפה ולסמן את האומנים שאתם רוצים לראות, כדי להתברבר פחות.
המוזאון מהמם והסתובבנו בו כמעט 4 שעות, פלוס הפסקת תה וסנדביצ'ים בקפה המוזיאון.
משם המשכנו לפארק רטירו. הפארק ענק ויפה, אך לא מאוד התלהבנו. הכל מסודר מאוד ורחב. ארמון הזכוכית היה נחמד, אך ריק, והאגם גם הוא נחמד. אבל בסופו של יום, לא עפנו על המקום.
חזרנו למלון עייפות אך מרוצות.
יום 5: שופינג ומלסניה
מראש החלטנו שיהיה יום לשופינג, בעיקר בגראן ויה ובאזור. לא היה נורא צפוף ומצאנו כמה מציאות שוות.
בצהריים המאוחרים חזרנו למלון להניח את הקניות ואת הראש קצת.
לאחר המנוחה, יצאנו לשכונת מלסניה (Malasana) היפה, והתחלנו במוזאון ABC המודרני, שהיה ממש מרענן ויפה בשתי התערוכות הקטנות שלו. משם המשכנו להסתובב בשכונה ההיפסטרית המגניבה, ובעיקר ברחוב Calle del Pez. בשכונה חנויות ובתי קפה מגניבים ומיוחדים, ובכלל, הרחובות עצמם ממש מגניבים ובכל פינה מוצאים הפתעה בדמות פיסול רחוב או היפסטרים מגניבים.
הצטערתי שלא היה לנו יותר זמן בשכונה הזאת, ובהחלט הייתי חוזרת לשם שוב.
יום 6: קצת מחוץ לאתרים התיירותיים
התחלנו את הבוקר בכנסית סן אנטוניו דה לה פלורידה בה קבור גויה ויותר מזה בה ישנם ציורי פרסקו שלו, יפהפה, בשכונה בקצה העיר, שקטה ומנומנמת.
משם המשכנו למוזיאון קטן בביתו של חואן סולובה, אימפרסיוניסט ספרדי. הבית והחצר יפייפיים, אך היינו קצת שבעות מאומנות ועייפות.
בדרכנו חזרה למרכז הגענו במקרה לגני הארמון מהכיוון האחורי, לא של הארמון והקתדרלה. הגנים יפייפים ונעימים ויכולנו להסתובב שם שעות, אך הזמן והרעב קראו לנו להמשיך.
המשכנו לגראן ויה, שוק סן אנטון וצ'ואקה, לסיים סידורים ולאכול המבורגר, משם לכיכר סול בה סוף סוף ראינו התרחשות מוזיקלית מעניינת ויפה, למלון, ולטיסה.
סטייקבורגר Steakburger-
מסעדת המבורגרים מצויינת ולא יקרה- מומלץ מאוד
Kommentare